הקדמה
"הגביע הבוחר בזמן משתה" היא המכונה החמישים והאחרונה שנותרה לי ב "ספר הידע של התקנים מכניים מופלאים". היא כמעט זהה לגביע הזה ומי שרוצה ללמוד עליה, ימצא שם את כל ההסברים בלוויית דיון על אלכוהול בימי הביניים.
את הפוסט הראשון "שעון הטווסים והיופי בהנדסה" פרסמתי לפני כשש שנים. ידידי, ד"ר עובד קדם, יצא לגמלאות וחיפשתי מתנת פרידה לאיש שאוהב מדע והיסטוריה של מדע והגעתי לספר, נפלתי בקסמו ולא יצאתי עד עכשיו. כשיצאתי לדרך חשבתי לפרסם בכל פעם אחת מהמכונות של אל-ג'זארי בצד הסברים פשוטים אשר יבהירו את דרך פעולתה ואת מקומה בהתפתחות הטכנולוגיה. בינתיים יצאתי למסע תרבותי עוצר נשימה במאה ה-12, הפוסט הזה הוא מעין מילון כיס של המסע שלי.
מילון
א – אוטומטונים – בובות מכניות או אוטומטונים אינן המצאה של אל ג'זארי. העדויות על בובות מכניות ראשונות הן מיוון העתיקה (מיוונית: αὐτόματον – "נע מעצמו) אבל אל ג'זארי פיתח ושכלל מאד את עולם האוטומטונים. הוא היה הראשון שהשתמש בגלי זיזים ראו הסירה המוזיקלית או שעון הטירה. הוא חיבר בחוכמה בגלגלי שינים, סיפונים ומשקולות איזון ובנה מגוון רחב מאוד; מאוטומטון השותה את שאריות המלך ועד לאגן למדידת כמות הדם בהקזת דם. על הקסם של הבובות המכניות של אל-ג'זארי והקשר בינו לבין תור הזהב של אוטומטונים במאה ה-18 כתבתי כאן.
ב- בזים – יחסית לספר הנדסה המתמקד במכניקה עדינה ובקרה יש בו עושר רב של בעלי חיים. יש פיל, אריה וקוף, כמה ציפורים לא מזוהות, שישה טווסים (!) דג חסר שם, בהמה (دابّة –דָאבֶּ֫ה), שתי פרות וחמישה דרקונים. אבל מספר ההופעות הרב בספר, להפתעתי הגדולה, שייך לבזים, יש שבעה בזים בספר. על בזים ובזיירות ועל החיבור העמוק בין המלכים הארתוקים לציפורי הציד שלהם אפשר לקרוא אצל אוסאמה אבן מונקד' ( أسامة بن منقذ ) משורר, סופר ואביר שחי בחצר הארתוקית שנים בודדות לפני אל-ג'זארי.
בז מטיל כדורי ברונזה, שעון הטירה, עותק טופקפי, 1206
ג – גלגל מים – משאבת גלגל המים המהפכנית היא המשאבה החמישית בפרק החמישי אשר מוקדש ל"מכונות המעלות מים מבריכות, בארות שאינן עמוקות ומי נהר". מקור הכוח של המשאבה הוא גלגל מים נמצא בתוך הנהר, ומסתובב בהשפעת המים הזורמים. המשאבה כוללת שלושה חידושים משמעותיים:
- אל-ג'זארי משתמש בכוח הנהר להפעלת המשאבה, יתרון גדול במשאבות לצרכי מי שתייה או השקיה.
- השימוש בגלגל מים דרש המרה של התנועה המעגלית (גלגל המים) לתנועה קווית (תנועת הבוכנות). אל ג'זארי המציא את מנגנון הארכובה במסילה שנשאר בשימוש עד היום ללא שינויים משמעותיים.
- אל-ג'זארי השתמש בצינורות יניקה המאפשרים למשאבה לתפקד היטב גם במקרה של ירידת מפלס המים.
אבא נאמן, סבא רבא של אהובתי מ. בנה את מפעל המשאבות הראשון בארץ ישראל. למרבה הפלא ההבדל היחידי כמעט בין המשאבה של אל-ג'זארי לבין המשאבה של אבא נאמן היא שהאחרונה מופעלת בעזרת מנוע דיזל והראשונה בעזרת גלגל מים.
ד – דרקון – שעון הסירה נראה כמו סקיצה מוקדמת לשעון הפיל או גרסה פשוטה יותר למתחילים. יש בו כתבן המורה את הדקות החולפות ודרקון יחיד, לעומת שניים בשעון הפיל, המסתובב על צירו פעם בחצי שעה. אל ג'זארי מתייחס אליו כאל נחש (בתרגום לאנגלית (serpent אבל הרגליים והכנפיים שהוסיף, הופכים אותו לדרקון.
ה – הקזת דם – הקזת דם הייתה נפוצה בקרב עמים קדומים רבים: ביוון, במצרים ובמסופוטמיה. הרפואה האסלאמית שימרה ופיתחה את הידע הרפואי של התקופה הקלאסית ואת המסורות המרכזיות של היפוקרטס, גלנוס ואחרים. אל-ג'זארי תכנן ארבעה מתקנים שונים למדידת כמות הדם המוקז. יש לנו מידע רפואי רב וגם תיעוד חזותי של הקזת דם. אין שום כלי ש"מבשר" את הכלים של אל-ג'זארי וגם כל הכלים אחריו הם פשוט קערות, לכל היותר עם שנתות. ההסבר שלי כאן.
ו – וודוא – בשער השלישי של הספר מתוארים חמישה כלים המיועדים לרחצת ההיטהרות (ווּדוּאְ) כולל טווס התיז מים ממקורו, כד "אוטומטי" ללא מעורבות אדם ואוטומטון של עבד צעיר האוחז בידו האחת כד מים בידו השנייה במגבת ובמסרק. למיטב ידעתי אין עוד דוגמאות לאוטומטנים או "פטנטים" אחרים לרחצת ההיטהרות לפני אל-ג'זארי או אחריו. ריבוי הכלים לווּדוּאְ אצל אל-ג'זארי יכול להעיד על חשיבות הטקס בחצר הארתוקית שבדיארבקיר ו/או על תשוקתו של אל- ג'זארי לאוטומטונים שהשתמשו בסיפונים ובמצופים החביבים עליו.
הטווס המתיז מים ממקורו, עותק טופקאפי, 1206
ז – זמן – אל-ג'זארי היה מושקע מאד במדידת הזמן והשער הראשון של הספר מתאר עשרה שעוני נרות ומים. חלק מן השעונים, למשל שעון המים של הכתבן מודדים שעות סולריות. המשמעות היא שבשיא הקיץ יש בדיארבקיר 14.5 שעות אור והשעה ארוכה בכ-12 דקות מן השעה שאנו מכירים. חלק מן השעונים למשל שעון הנר של איש החרב מודדים את השעה הקבועה שאנחנו מכירים. הרעיון של שעות סולאריות נראה במאה ה-21 מאד מוזר ומסבך הכול. אבל כדאי לזכור שהזמן נשען מאז ומעולם על תנועת גרמי השמים. השנים נספרו ע"פ השמש או הירח והיממה, השעה, הדקות והשניות נגזרו כולן מן השעון השמימי.
ח- חליל מתמיד – ספר הידע של התקנים מכניים מופלאים מכיל ארבעה חלילים מתמידים המבוססים על תנועת מים הדוחסת אוויר ומחליפה את האדם המנגן. אל-ג'זארי מציין שלושה מקורות לעבודתו: אפולוניוס הנגר ההודי, שרטוט ממקור לא ידוע, ועבודה שנכתבה ע"י הממציא המפורסם חיבתאללה אל אצטרולבי. השימוש בשלושה מקורות שונים לחליל המתמיד גרם לי לחשוב שלאל-ג'זארי הייתה ספרייה לא רעה בכלל. האם הייתה ספרייה בארמון? עם מדפי הנדסה וטכנולוגיה? מי קרא אותם מלבדו? חבל שאין לנו תשובות. יותר מידע על ספריות וספרים בימי הביניים כאן.
ט- טווסים – יש לא מעט טווסים בספר הידע של התקנים מכניים מופלאים; שעון הטווסים, הטווס המתיז מים ממקורו וכיור הטווס. הטווס מופיע במיתולוגיה היוונית, הוא מרכזי בדת היזידית ויש לו מקום מיוחד גם באסלם. אהבתי במיוחד את הדרשה הבאה של האימאם עלי:
"הטווס הולך גאה ויהיר זוקף את זנבו ופורש כנפיים וצוחק שמתפעלים מיופי שמלתו ומענק תכשיטיו. אבל כשהוא מביט ברגליו הוא בוכה בקול רם לעזרה, מלא צער אמיתי, כי רגליו דקות כמו רגלי תרנגול בן תערובת מהודו ופרס."
זה דומה מאד לפתגם האידי:
אַז די פאַווע קוקט אויף אירע פֿעדערן – קוועלט זי, אָבער אַז זי קוקט אויף אירע דאַרע פֿיס- וויינט זי". (" כשהטווס מסתכלת על נוצותיה היא שמחה וכשהיא מסתכלת על רגליה הצנומות היא בוכה." [ביידיש הטווס תמיד בלשון נקבה, היהודים במזרח אירופה לא הצטיינו בזואולוגיה]
י – יין – אינני מומחה לאסלם אבל המשתים הסוערים בדיארבקיר וההתייחסות האגבית לשתיית אלכוהול הפתיעו אותי. הכד הבוחר הוא עדות ברורה לכך שהחצר הארתוקית בדיארבקיר חייתה עם הסתירה הזו בשלום. יש שפע של איזכורים לאסלאם ולמנהגיו בספר ובו בזמן מתקיימים משתאות מלאי משחק ושעשוע ללא כל התנצלות או הצנעה. השליטים הארתוקים חיו בקרב אוכלוסיה מקומית מגוונת כולל ארמנים, סורים ויוונים, חלקם הגדול נוצרים מזרחיים. לא רק שהיין אינו אסור בנצרות , אלא הוא מרכיב פולחני. יתכן כי החיים המשותפים הביאו להתייחסות מרוככת לשתיית היין. יתכן שאני פשוט משליך את החומרה שבאיסור הנוכחי על תקופה אחרת.
כ- כתבן – ( ورّاق – (warraq בשלושה משעוניו של אל-ג'זארי מופיעים כתבנים: שעון המים של הכתבן, שעון הנר של הכתבן ושעון הפיל. הכתבן הוא דמות חשובה בחברה המוסלמית בימי הביניים. זה נבע לפני הכל מחשיבות הקוראן וכתוצאה המקום המרכזי של ספרים ככלל. מכיוון שהאסלאם הונחל לאנושות בשפה הערבית – השפה והכתב הערבי מקודשים. בתפיסה המוסלמית כל מעשה כתיבה מקביל לעבודתו של סופר סת"ם ביהדות. עבור המוסלמים בימי הביניים הקליגרפיה היא ביטוי לדרגת האמנות הגבוהה ביותר – אמנות העולם הרוחני – המספקת קשר בין השפה לדת.
שעון המים של הכתבן, כנראה כתב יד מקהיר שהתפזר, 1354
ל-לימודים – אין לנו כל מידע על אל-ג'זארי מלבד מה שנמצא בטקסט עצמו והוא לא מספר כלל על ילדותו ומעט מאד על חינוכו:
"אני עוסק במקצועי זה זמן והתקדמתי משלב קריאת ספרים דרך התבוננות באחרים ולמדתי מקדמונים ובני זמני. יש בי להט ללמוד את המדע המעודן הזה ולהתמיד במאמץ לחקר האמת. עיני הרבים נשואות אלי בזמן שאני מוצא את דרכי במדע האהוב הזה."
אל-ג'זארי ככל הנראה קיבל חינוך יסודי בין הגילים שש ועשר כפי שהיה מקובל בעולם המוסלמי. הבסיס ללימוד היה הקוראן. אחרי ארבע שנות החובה מרבית התלמידים עבדו עם הוריהם בחקלאות או נשלחו לעבוד אצל אומנים מומחים. אל-ג'זארי למרבה הצער לא כותב דבר על הפרק הזה בחייו. חבל, מאוד מעניין אותי לדעת מה היו חוויותיו כשוליה.
מ – משאבות מים – בשער החמישי יש חמש משאבות המים. זהו שער העוסק בליבה ההנדסית, שיפור יעילות התהליך, בעוד מרבית הפרקים עוסקים באוטמטות מפתיעות ובטווסים מסתובבים. השאלה אם זה יעיל נראית במרבית המכונות של אל- ג'זארי לא במקום ואולי ממש מדיסציפלינה אחרת. התהליך יעיל אם הגדלנו את כמות העבודה שבוצעה, תוך צמצום השימוש במשאבים (חומרי גלם, זמן, עבודה, דלק, וכדומה ) אבל אל- ג'זארי הוא מהנדס בנשמתו וכאשר הנושא הוא שאיבת מים הוא מציע שיפור יעילות מרשים.
נ – נייר – הנייר הומצא בסין העתיקה. האגדה מספרת ששני שבויים סינים שנפלו בידי האימפריה העבאסית אחרי ניצחונה בקרב טאלס, ב-751 לספירה, קנו את חירותם בעזרת סוד הכנת הניר. אם זה נכון או לא, הייתה מהפכת נייר דרמטית במאה התשיעית והעשירית בעולם המוסלמי. אומנות ייצור הנייר הסינית שופרה ומוּכָּנה (mechanized). הפשתן החליף את קליפת עץ התות, שופר תהליך ההשריה, והפטישים הכותשים את עיסת הנייר הומרו לפטישים מכאניים בעזרת בעלי חיים או גלגלי מים. מהפכת הנייר היא אחת הסיבות לנגישות של אל-ג'זארי לספרות מקצועית.
ס – ספקנות – אל-ג'זארי פותח את השער הרביעי המכיל מזרקות המשנות צורתן וחלילים מתמידים, באמירה הקצרה, ש"הוא לא הולך בדרכם של הבנוּ מוּסָא (BanūMūsā), אללה ירחם עליהם, אשר קנו לעצמם שם בנושאים אלה בזמנים קדומים". בנו מוסא (בני משה) הוא הכינוי המשותף לשלושה אחים מלומדים מהמאה התשיעית, בניו של מוסא אבן שאקר, אסטרונום ממוצא פרסי. הם חיברו יחדיו למעלה מעשרים ספרים, אך מרביתם אבדו עם השנים. עיקר ההסתייגות של אל-ג'זארי היא משיטת הבקרה בה השתמשו האחים. עולם הבקרה השתנה כל כך דרמטית שהטכניקות ההיסטוריות לשליטה בתזמונים מסקרנות רק כחידה מוזרה. לעומת זאת, הסקרנות והספקנות מדריכות גם היום כל מהנדס טוב, ממש כמו לפני שמונה מאות שנים.
ע- עבדים – שפחה אוחזת בכוס יין הוא ארון עץ מקושט בעל שתי דלתות העומד לצד המלך בזמן המשתה. כל שבע וחצי דקות נפתות הדלתות ואוטומטון (בובה מכנית) של נערה שפחה עומדת בפתח, מחזיקה בידה האחת כוס מלאה ביין, ובידה האחרת מגבת קטנה. חיפוש קצר ב"ספר הידע של התקנים מכניים מופלאים" מעלה עשרה פרקים שונים בהם מוזכרים עבדים או שפחות. כשאני חושב על עבדים, אני חושב על עבודה מפרכת בשדות כותנה או במטעי הקפה והסוכר בדרום אמריקה.העולם האסלאמי של המאה השתים עשרה לא התאפיין בייצור חקלאי בקנה מידה גדול. השימוש בעבדים במשקי בית משקף את העושר היחסי ואת האופי העירוני של העילית המוסלמית.
אוטומטון של שפחה, מגישים כוס יין, דף מעותק שהתפזר מסוריה או עירק, 1315
פ – פטנטים – "השאלה מה המציא אל-ג'זארי? " מעסיקה כותבים רבים ברשת. תרומתו לעולם ההנדסה רבה וכוללת את האוטומטונים והשימוש בגל הזיזים, את ההתקדמות הנחשונית בשעוני הנרות, כולל ההמצאה של חיבור הכידונים, את הבידוד התרמי, את משאבת הפעולה הכפולה ועוד אבל אל-ג'זארי זר לנושא הפטנטים שיצמח בוונציה של המאה ה15, כשלוש מאות שנה אחריו. בסוף הספר הוא כותב:
"בחמשת הפרקים האלה [קצת מוזר, יש בספר ששה שערים, לא ראיתי אף אחד שהתייחס להשמטה של שער?] תיארתי את שורשי עבודתי, להם ענפים רבים ותועלת מרובה. כאשר רוכשים שליטה בהסברי, אפשר לייצר מהם דברים רבים. השמטתי התקנים רבים אשר המצאתי מחשש לעמימות או בלבול. במה שנמצא יש מידע עבור המחפש ידע בתשוקה אשר ירוויח [מהסברי]"
נדמה לי שזה יכול להיות המניפסט של כל מי שמאמין בשיתוף בידע.
צ- צורת המזרקות – יש שש מזרקות שונות בספר הידע של התקנים מופלאים. המזרקות נבדלות זו מזו בצורות המים שהן יוצרות בתזמונים ובשיטות הבקרה. חלק ניכר מעבודתו של אל- ג'זארי נופל בקטגוריה של "מכניקה עדינה"((fine technology המתייחסת היסטורית למגוון שלם של מכונות למטרות שונות: שעוני מים, אוטומטונים, מכשירים אסטרונומיים (לא אל- ג'זארי) ועוד. חלקם נועדו למדוד את הזמן או לסייע במדידות מדעיות אחרות, חלקם להנאה ושעשוע. המשותף לכל המכשירים הללו הוא מיומנות הנדסית ניכרת ושימוש עדין במנגנונים ומערכות בקרה. למרות שתורת הבקרה מתבססת על מתמטיקה שאל-ג'זארי לא יכול היה לדעת שאלות הבקרה נותרו זהות מן המאה ה-12 ועד ימינו.
ק – קאבא – הקאבא (قابا ) הוא סוג של חלוק באורך בין הקרסול לברך שנרכס ע"י הידוק צד אחד על משנהו. ע"פ האיורים בספר הידע הוא היה בשימוש רחב אצל כולם, עבדים, אנשים חופשיים ואף אצל המלך עצמו. הטורבנים לעומת זאת יוחדו לאנשים החופשיים. בתרבות הערבית הטורבן (عمامة, נהגה 'עִמאמה') היה מקור לגאווה וסמל להשתייכות הדתית. ניתן לראות באיורים שלכל האנשים החופשיים יש זקן. צמיחת הזקן (لحية) ותספורת השפם הם חלק ממרכיבי האיסלם הסוני ונחשבים פיטְרַה (فطرة) או האופן שבו האדם נברא. לא נותרה לנו תמונה של אל-ג'זארי עצמו, אבל אפשר לדמיין אותו לובש קאבא חבוש טורבן מעל פרצופו המשופם והמזוקן.
ר – רב בריח – "בשנת 1972 לקוחה נסערת נכנסה לבית המסחר למנעולים בו עבד אברהם בחרי וביקשה שיתקין בדלת ביתה ארבעה מנעולים שיחזירו לה את תחושת הביטחון שאבדה, בעקבות פריצה שחוותה. בקשה תמימה זו הציתה את דמיונו של אברהם, אשר יחד עם ידידו משה דולב, פיתח מנעול רב-בריחי שהותקן במרכזה של דלת עץ ולאחר מכן בדלת עם ליבת פלדה." (מתוך אתר רב בריח)
אין לי שום סיבה לחשוד כי איש משניהם הכיר את המנעול הרב בריחי שתכנן אל- ג'זארי כ-800 שנים לפניהם. הדמיון המקסים גרם לי לחשוב על המצאות ו"המצאות מחדש". לשאלה מי המציא את הטלפון או את נורת הליבון, אם להזכיר מקרים מפורסמים מאד, יש בדרך כלל השלכות משפטיות וכלכליות. אותי היא יותר מעניינת מצד הרוח האנושית.
ש- שפחות מנגנות- הסירה המוזיקלית היא הרביעית מתוך עשרה האוטומטונים (בובות מכניות) וכלים שנועדו לשעשע את האורחים במשתים שנערכו בחצר המלך בדיארבקיר. זוהי סירת עץ יפה שעליה ניצבות דמויות המלך, נושא הגביע, שותפים למשתה, שומר ראש נושא נשק וארבע שפחות מנגנות, שתי מתופפות עם תוף מרים, חלילנית ונבלנית. שפחות מנגנות ושרות (Qiyan) היו משוררות, זמרות, נגניות ורקדניות שקבלו השכלה רחבה, מגיל צעיר, כולל מדעים, פילוסופיה ואמנות. יש לא מעט מידע על ה- Qiyan בבגדד, בירת החליפות העבאסית. אי אפשר להשוות את הממלכה הזעירה של הארתוקים לחליפות העבאסית, אבל השפחות המנגנות כמו האדריכלות המקורית והיוזמה לכתב את ספר הידע של ההתקנים המופלאים מרמזים על פריחה תרבותית.
ת – התיבות מאיספהאן – בשער השישי, שער הנספחים, מתאר אל ג'זארי "מנעול לנעילת תֵבָה באמצעות 12 אותיות הא-ב". אף אחת ממכונותיו המופלאות של אל ג'זארי לא שרדה את מאות השנים שחלפו, כל שנותר לנו הוא כתבי יד יפיפיים. במוזיאון דויד בקופנהגן יש שברי תיבת פליז משובצת בכסף ונחושת עם ארבעה מנעולי אותיות בתצורה מעט אחרת, שעשה אומן בשם אצטרולבי מאיספהאן. הדמיון לתיבתו של אל ג'זארי רב. לתדהמתי יש במוזיאון לאומנות בבוסטון תבה-כספת נוספת שעשה אצטרולבי. למה שרדו שתי תיבות של אצטרולבי ואף לא מכונה יחידה של אל-ג'זארי? אין לזה, ולא יכולה להיות, תשובה. אבל שתי התיבות- כספות עם מנעולי אותיות מאיספהן שבפרס, משלהי המאה השתים עשרה, הן הדבר הקרוב ביותר למסע בזמן, לראות את אל ג'זארי בעבודתו.
שרידי תֵבָה שעשה אצטרולבי בשנת 1200 באיספהאן , מוזיאון דויד, קופנהאגן
