הקדמה
לפני מספר שנים הגיעו אנשי "יד הנדיב": ד"ר אשר רגן, ראש תחום מצוינות אקדמית ושורוק אסמעיל, ראש תחום חברה ערבית למכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. הם היו מוטרדים ממיעוט החוקרים הערבים, במכון ויצמן ובכלל האוניברסיטאות בארץ. מספר החוקרים הערבים עלה מעט בשנים האחרונות וכמעט מגיע ל- 3% (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), בעוד שהערבים הם כ20% מן האוכלוסייה. המצב בתעשיית ההי-טק לא יותר טוב. זה רע לאוניברסיטאות, רע לתעשיית ההייטק ורע לחברה הערבית.
כתוצאה יזמתי את תכנית מעל"ה- מצטיינים ערבים למדע והנדסה, בעזרת יד הנדיב וקרן קלרמן, שנועדה לענות על על הצרכים הייחודיים של תלמידים מצטיינים מהחברה הערבית במדעים ובמתמטיקה. אני מאוד אוהב את התוכנית וכך גם התלמידים והוריהם אבל לא עלה בדעתי שהיא תתחבר באופן קצת מוזר עם האהבה שלי לספרו של אל-ג'זרי.
אמיר אגבאריה למד אצלי במחזור השני של התוכנית וכשהבאתי לכיתה את מהדורת הפקסימיליה של ספר הידע של התקנים מכניים מופלאים הוא גילה בה עניין ובהמשך הוא העמיק הרבה יותר ובחר לבנות את שעון הכתבן במסגרת לימודי ההנדסה שלו באוניברסיטת ב"ש.
שעון הכתבן של אמיר אגבאריה
אמיר, יחד עם סטודנט נוסף, עמית סילברסטיין בנה דגם מדויק הנדסית של שעון הכתבן. זוהי אינה רסטורציה הם השתמשו בחומרים מודרניים ובתהליכי יצור מודרניים כמו חיתוך בלייזר, מחרטה , מדפסת תלת מימד ועוד :
תהליכי היצור של שעון הכתבן
אבל השעון שהתקבל פועל בדיוק ע"פ התכנון של אל-ג'זרי וזהה לשעון המתואר בספר:
הסוגייה שהם בדקו היא קצב זרימת המים (אפשר לקרוא יותר על הפיזיקה כאן) אבל הם יודעים את משוואת ברנולי ואל-ג'זרי נאלץ לבנות את הכלי בניסוי וטעיה. יש מספר סרטונים/ סימולציות של השעון באינטרנט אבל למיטב ידיעתי זה שעון הכתבן הראשון שנבנה אחרי כ-800 שנה! הידד לאמיר ולעמית!
זהו סרטון קצר המראה את השעון בפעולה: